אחת התשובות החשובות היא בפשטות שהתעלמות מניסיון מהאינטראקציה עם הקירות היא בבירור קירוב נוראי.אם זה היה נכון כל גז היה בורח מיד מכל מיכל שהכנסנו אותו.

תיאורטית יותר, גז רעיוני אינו מניח שאין אינטראקציות בין חלקיקים, הוא מניח כי האינטראקציות הן בטווח 0 (כלומר החלקיקים צריכים להיות במגע) אנו יכולים ליישם את אותו רעיון על קיר המיכל,אבל אנו מקבלים תוצאה שונה מאוד מכיוון שלקיר יש שטח חתך סופי, במקום להיות נקודתי, כך שהחלקיק תמיד יפגע בקיר אם הוא יעבור מספיק רחוק, אך כמעט אף פעם לא יפגע בחלקיק אחר.

כאשר הם אומרים "מניחים שאינטראקציות הן זניחות", הם באמת מתכוונים "מניחים ש רק האינטראקציה היא כאשר הם קופצים זה מזה באלסטיות".מה שמשמעות הדבר באמת היא שאתה מתעלם מכל כוח מושך או דוחה בין המולקולות, אך אתה מאפשר להם להקפיץ זה את זה כמו כדורי ביליארד.אתה מבצע את אותה הערכה לגבי גבול התיבה: המולקולות קופצות באלסטיות מגבול התיבה, אך הן אינן מתקשרות אחרת עם הגבול.

אוסיף שאפשר לגזור גם את חוק הגז האידיאלי בהנחה שהמולקולות אף פעם לא קופצות זו מזו, אך זו מגבלה מיותרת.אינך לא יכול להפיק את חוק הגז האידיאלי על ידי הנחה שמולקולות אינן קופצות מקירות התיבה, מכיוון שלעולם לא תוכל למצוא את לחץ הגז.

כדי שחלקיקים יתקשרו בצורה משמעותית, הם צריכים להיות קרובים מאוד.

אם הצפיפות נמוכה, ההסתברות ש -2 חלקיקים יגיעו למרחק האינטראקציה היא קטנה, ולכן ניתן להתעלם מההשפעה.

ההסתברות שחלקיק יגיע למרחק אינטראקציה מקיר היא 100%.אם הוא נוסע מספיק רחוק הוא מגיע לקיר.הקיר צמוד וצפוף ולכן החלקיק יתקשר איתו ברגע שהוא יגיע אליו.והקיר עדיין שם לא משנה כמה צפיפות הגז נמוכה.

האינטראקציה בין האטום בגז אידיאלי מניחה כי היא בעצם אפס מכיוון שהאטומים הם בעלי צפיפות נמוכה כך שלעתים נדירות הם מתקשרים זה עם זה.גם הנפח שהם תופסים הוא כל כך קטן, כך שהם לעולם אינם מתקשרים עם התיבה.אז שני סוגי האינטראקציות נחשבים זניחים.